<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ח</h1>
<h2>דף טז.</h2>
מסכת ערכין פרק בתרא (ל"ב א'), מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון קצרה הישנה של צפורין, וחקרה של גוש חלב, וידפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונו וירושלם [ביהודה]. [מאי קאמר, אמר אביי הכי קאמר, עד גמלא בגליל עד גדוד בעבר הירדן וחדיד ואונו לירושלים ביהודה] וכן כיוצא בהן. תנא גמלא בגליל, וגדוד בעבר הירדן, וחדיד ואונו וירושלם ביהודה. מסכת מגלה פרק קמא (ד' א'), אמר רבי יהושע בן לוי, לוד ואונו וגיא חרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מסתברא שהוא הדין בקצת עיירות שהם היום בארץ כיבוש אדון הנביאים אדננו משה ע"ה, כגון סלכה ואדרעי וכיוצא בהם, ובהם היום קהלות. והראיה על זה שכתוב (דברים ב' ל"ד—ל"ו), ונלכוד את כל עריו בעת ההיא [וכו'] לא היתה קריה וגו', וכתיב (שם ג' י'), כל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי, ואומר (שם ג' ה'), כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה דלתים ובריח. ואמרינן מסכת מגלה פרק קמא (י' א') ומסכת ערכין פרק (אין בערכין) [המוכר שדהו] (ל"ב ב'), ופרק ידיעות הטומאה (שבועות ט"ז א'), אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי, וכי אין לנו מוקפות חומה אלא אלו בלבד, הרי הוא אומר (דברים ג' ד') ששים עיר כל חבל ארגב. אלא כיון שגלו ישראל לבבל נטלה מהם מצות ערי חומה, וכשעלו מן הגולה מצאו אלו שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון וקדשום. ולא אלו בלבד, אלא כל שתבא לך במסורת שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצוה הזאת נוהגת בה. כלומר מצות בתי ערי חומה ושילוח מצורעים ושאין עושין מגרשיהם שדה. אם כן מהא דרבי ישמעאל ברבי יוסי אית לן שכל העיירות המוקפות חומה שנזכרות למעלה שהם קדושות מכבוש שני. וכן נמי כתב הר"ם ז"ל (שמיטה ויובל פי"ב הט"ו), כיון שעלה עזרא מביאה שניה נתקדשו כל העיירות המוקפות חומה באותה העת. והר"י כתב, אלא שכשעלו בני הגולה מצאו אלו, כלומר לא מצאו עיירות עומדות אלא אלו וקדשום וה"ה לשאר. ואין לומר שיאמר ממה שכתוב, עד סלכה ואדרעי, שמא עד ולא עד בכלל, שהרי כתוב (דברים ג' ח'—י') ונקח בעת ההיא את הארץ מיד שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן מנחל ארנון עד הר חרמון [וכו'], כל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן. וכבר ידעת כי נחל ארנון הוא בקצה הדרום, והר חרמון בקצה הצפון והוא סמוך לדמשק, ובאמצעם הם סלכה ואדרעי. ואם שסלכה הוא על ראשי ההרים מזרחי לאדרעי יום ויהצה הוא דרומי כחצי יום לסלכה. וכן תרגם רבינו סעדיה ז"ל, וגמיע קרי אלסהל וגרש אלי אל בתניה אלסלכאת ואדרעאת היא איצו' מן קרי עוג פי' אלבתניה. וכן (דברים ג' א'), למלחמה אדרעי, כלומר לאדרעי. ובספר שופטים (י"א כ"ב) כתוב, וירשו את כל גבול האמורי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הלבנון. אם כן אינם קורין את המגלה אלא בחמשה עשר לחוד.
